משמעות החיים

קצת בצחוק, קצת ברצינות. לפעמים אני מצליח להבין מה כתבתי כאן. לא תמיד.

משמעות החיים אינה אלא מיצוי אופטימלי של החתירה המתמדת להזחת ההוויה הנחווית (או שמא את החווייה הנהווית) הרחק ככל הניתן מערפל אדיה הרעילים של ביצת השממון העצל, העצבני וחסר המנוחה של ההווה הסביל ולהביאה לסמיכות רבה ככל האפשר להווה הטרנסצנדטלי בו ההיפרדות מן העולם והינטעותה המוחלטת וחסרת המאמץ של הנוכחות בו אינן דבר והיפוכו, אלא אותו הדבר עצמו.