לתמנע הקטנה שמעבר לים

אביך בדמיונו טווה את חוט חייך

ניצן אדם קטן שלי, מלאך,

עולם שלם נברא אל מול עיניך,

התבונני בו, הוא כולו שלך.

הרווי סקרנותך, השביעי מבטייך,

כי כל חלון שעבורך נפתח

הוא עוד תמונה במחזה חייך,

בתאטרון שלך עכשיו עולה מסך.

אביך בדמיונו נושק לחיוכייך

כי במוחו מוטבע צלם-דמותך,

ובאוקיינוס שבינו ובין צחוקייך

שטים געגועיו שוב לראותך.